אני כותבת במרפסת המשקיפה על הרמבלס וחושבת על זה שלא כתבתי הרבה זמן.
נסעתי עם אמא שלי לברצלונה , חסכתי המון זמן ונסענו , אני מאושרת , האוויר כאן אחר לגמרי.
כשהגעתי לכאן סופסוף יכולתי לנשום ,יצאתי מכל הלחץ והבלאגן , פעם ראשונה שבאמת טוב לי .
השיחות עם אמא תמיד מגיעות לפריקה ,והיא עזרה לי לסגור עוד כמה נקודות שעדיין פתוחות למרות כל ההסברים והשאלות אל עצמי במשך השנים .
הבנתי שאני לא לבד , ושאני חייבת להפסיק לשים את עצמי בתוך קופסת הבדידות והדיכאון ,אני לא יכולה ללחוץ על הדברים להגיע, הם פשוט קורים , צריך ללמוד לשחרר , לחייך ופשוט לפזר את האהבה שיש לי בלב .
כל דבר בא בזמנו ובמקומו ואני יודעת שאדם שמח ,טוב ונעים כמוני לא יכול להיות בודד .
אני כל כך שלמה עם עצמי למרות שאני נשברת לפעמים , למרות שאני לא אוהבת את מראה הגוף שלי כרגע , אבל אני באנת אוהבת את הנפש שלי והרבה זמן חיכיתי לנקודה הזו , אני כבר לא הבחורה חסרת הביטחון שהייתי , אני ייחודית וזה הכי חשוב .
אוהבת את עצמי,אוהבת אנשים ומלאה במוטיבציה לחזור לארץ ולהיות אני ופשוט להינות מזה .
העיר הזו תוססת ומלאת חיים, היא התקווה שהייתי זקוקה לה .
וכיף פשוט לומר
שטוב לי !
אני מלאה באהבה עצמית , לא בהערצה עצמית , אלא קבלה שלמה . |
;){kind=link}