לא יודעת כלום |
|
נמאס לי להגדיר דברים ,
טוב לי ,רע לי , לא יודעת , למה אני חייבת להגדיר הכל ?
ישבתי עם חברה טובה שכבר מזמן הרחקתי ממני ועשינו שיחת נפש
והיא אומרת לי שאני מדחיקה, מרוחקת , ולא נותנת לאף אחד להתקרב אליי .
אני אוהבת אותה, מאוד , אבל היא לא נותנת לי מקום וממש לא בא לי להילחם יותר.
אני חושבת שבאיזה שהוא אופן דיי וויתרתי על להרגיש ,
וויתרתי על התקווה , וויתרתי על להילחם.
לא רוצה להילחם יותר , בכלום , גם לא למעני.
בא לי שהדברים יבואו בכיף .
נמאס לי מהפוקר פייס שלי , מהחיוך המאולץ והמזויף .
ומהחברים שאני לא מרגישה קרובה אליהם.
מוזר לי,
לא יודעת להגדיר כלום,
לא רוצה שילחיצו אותי לחיות , לדבר , לעשות .
בא לי של יבוא טבעי , שהלב שלי ירגיש לבד , שלא אצטרך ללחוץ עליו להרגיש.
אני מרגישה כבויה ושזה טוב לי .
זה רע ?
אבל אני יודעת הכי טוב שאני לא יודעת כלום |
|
|
|
|
|
|