כואב לי לקרוא את מה שאת כותבת, בעיקר משום שזה מתאר חלק מחיי...
את צודקת בכל מילה, כאשר נפגעים מאהבה, אין דרך להחזיר את השעון לאחור, ותמיד נשאר חלק שלא יבטח.
הדבר היחיד שנותר הוא להאמין שיום אחד נפגוש מישהו שבאמת ידאג לנו, ושאיתו נוכל לפרק מעט את החומות.