תהליך ההתמודדות |
|
מסטולה מעייפות מנטלית .
חושבת על עוד רגעים אחרונים שעוד הזיכרון אינו עמום מספיק בשביל להשכיח.
נושמת לעוד אלפית שנייה לפני שאשים לזה קץ .
חנוק בגרון , לא יודעת לומר אם זו צרבת או חמיצות או אפילו מתיקות .
היכן להניח את האצבע? מתרוצצת סביב מעגל קבוע של מחשבות , מעגל של תוהו ובוהו , מפוצץ בבלאגן בדיוק כמו הטקסט הזה.
אני חושבת שיש לי מספיק אוויר בכדי לחצות את קו הסיום או בעצם קו ההזנקה ?
מפוצצת באנדרלין שנובע מהפחד הקבוע הזה , מההתחלה החדשה ישנה הזו .
מספיק זה כל מה שיש לי לומר , פשוט די , מספיק לרדוף, לקוות,לרצות.
קדימה הלאה , כמה קשה לזכור להתקדם ובמיוחד לקיים את ההבטחה הזו כי הכי קל להישאר מאחור וכשנגמר הקושי והכאב אתה שוכח את כל הרע .
שוכח את כל הקושי הזה , שכחתי כיצד מתמודדים , אבל נזכרתי שקודם כל צריך משהו מאוד מתוחכם , שקיים מסביב לכולם ועובר ממש מתחת לאף - נשימה עמוקה שהיא חיבור בין העולם לביני ורק כך ממשיכים .
לנשום , פשוט , לנשום. |
|
|
|
|
;){kind=link}