דרך העולם |
|
דווקא ברגע שבו עומדת להישבר
דווקא אז מודה אני .
מודה שיש לי למרות שמרגיש שאין
שמחשבתי עוד אוחזת בתקווה .
שכך הולכת אותי יחד עם האמת שלי גם כשלא ידעתי מה היא .
אני לא יודעת אם הדרך שאני סוללת היא נכונה אבל אמשיך ללכת בה .
בשקט בשקט מופיעים ניצנים של אהבה ,
שרומזים על טוב שעומד להופיע .
עוד הוא העתיד לבוא יביט בי במבט נעים ועמוק .
הוא יאהב אותי בכל ליבו כמו שהלב שלי יודע להכיל .
יותר ויותר בכל יום ועוד יותר גם בשבוע שאחריו .
דמיון שממתיק את התחושות האי וודאות בעולם הזה .
מסובך להבין עד כמה הכל פשוט , מסבכת אבל זה כל החן .
אם אין קושי אין סיפוק. |
|
|
|
|
 | הכתיבה ויכולת ההתבטאות המיוחדת שלך מדהימה אותי... |
|
| תענוג התגעגעתי לפוסטים שלך :} |
|
;){kind=link}