פלאי הרגש , או שלא? |
|
הרגלתי את עצמי להזדקק לאימרות.
כדי שהביטחון שלי בעולם ובי יתחזק .
אתה מפחד לתת לי הכל ,
בתוך תוכך אתה יודע שאותי לא תמצא בדמות אחרת .
אנחנו שוחים בברכת הטוב והגלים מציפים אותנו .
אבל משהו בי שבור , מרגיש שתמיד יהיה שבור .
אני לא מצליחה לחבר את החלקים עד הסוף ,
והמילים הקטנטנות האלה שמרימות אותך בגלל החללים בתוכך , חודרים פנימה ושטים פנים .
מוחי המעוות מזרים מסרים שגורמים לי לבחילה .
אתה מרים אותי ומפיל אותי ברגע.
אני קצת כועסת על עצמי שאני נותנת לך ככ הרבה מקום .
עשיתי זאת לפנייך , כי זו אני .
הכל אצלי אמיתי וחי .
העולם שלי הוא הרגש שלי שהוא כבשר חשוף , שכל נגיעה צורמת מכאבים .
אולי אני קצת מכורה לכאב באיזה שהוא אופן.
או שאולי ככה אני מרגישה קיימת .
לשחרר . |
|
|
|
|
;){kind=link}