עבדתי על עצמי |
|
גיבורה .
חשבתי שאני כזו .
אני לא .
הפעם אני לבד ,
בין כל ההמון , בין כל החיוכים , השטויות .
אני עוד ילדה ,
קטנה , בכיינית, חסרת כוחות .
חשבתי שאני יודעת מה זה להיות לבד .
מעולם לא הייתי לבד עד היום .
היום אני לבד .
אני תולה את האושר שלי באנשים ,
לא יודעת איך לצאת מזה .
לא הצלחתי לבכות , אף לא דמעה ופתאום
במכונית החשוכה שלי ,
זה פורץ .
אני מרגישה שבורה .
מטומטמת .
מטומטמת מטומטמת מטומטמת .
לא מצליחה להוציא את עצמי מהמושב באוטו .
וכמובן שכותבת עוד טקסט מטומטם .
אני שונאת הכל עכשיו.גיבורה .
חשבתי שאני כזו .
אני לא .
הפעם אני לבד ,
בין כל ההמון , בין כל החיוכים , השטויות .
אני עוד ילדה ,
קטנה , בכיינית, חסרת כוחות .
חשבתי שאני יודעת מה זה להיות לבד .
מעולם לא הייתי לבד עד היום .
היום אני לבד .
אני תולה את האושר שלי באנשים ,
לא יודעת איך לצאת מזה .
לא הצלחתי לבכות , אף לא דמעה ופתאום
במכונית החשוכה שלי ,
זה פורץ .
אני מרגישה שבורה .
מטומטמת .
מטומטמת מטומטמת מטומטמת .
לא מצליחה להוציא את עצמי מהמושב באוטו .
וכמובן שכותבת עוד טקסט מטומטם .
אני שונאת הכל עכשיו. |
|
|
|
|
| מכיר את ההרגשה. יש תרופה ל״לבד״...היא נקראת זמן. אבל היי...זה שאת יכולה לחלוק את מה שעובר עלייך, כבר עושה אותך לפחות לבד :) |
|