עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

Don't think twice,it's all right
חברים
הלוטרהנצח ימיניזאב מנחםLupoSolitarioס אנונימיסהר שירים
Yotam TzukerAliceemmaDrorLiliThe Cheshire Cat
אשת הזאבהדסאוהב(ת) שום!אנונימיתנאיהzoeE
תיאוThe boy who writeחנושTHE SILLY
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
מחשבות  (2)
אמת  (1)
אני  (1)
אתה  (1)
בטחון  (1)
דיאטה  (1)
כאב  (1)
מוטיבציה  (1)
משאלה  (1)
סיום  (1)
פריקה  (1)
רגשות  (1)
רזון  (1)
שאלות  (1)
שירה  (1)
תגובות  (1)
ארכיון
ארכיון פברואר 2016
השכן מקרביץ
02/02/2016 21:50
דון
בא לי שתאהב אותי, שלא תחלוף עליי כמו עוד עונה של שלכת. בא לי שאתה תהיה כאן, למשך זמן, שלא תפחד ממני, שלא אמאס בעינייך. בא לי שתמשיך ללחוש, אתה לבבי. לא בא לי להתרגש, אני מפחדת להתרגש. ההתרגשות היא כמו סם. זיקוקים, אורות, חיוכים, נשיקות, ליטופים ואז תהום, כאב,  המשך...
0 תגובות
פרח מנייר זכוכית
08/02/2016 01:08
דון
אין מאפיין לימים האלה, רך, רומנטי, כבר מתחיל להתמוסס. הגסות שבי מתפרצת פעם נוספת, אולי היא מעין זעם חבוי שמתעורר לו כמו עונה בגוף שלי? כל גופי עטוף בסימנים כחולים שאין לי מושג מהיכן הופיעו להם. אני מרגישה שאני חייבת לכבוש את כולם אבל אני מתעסקת בכלל מאשר להתעמק באחד,  המשך...
0 תגובות
You go to my head
11/02/2016 02:56
דון
הוא זורם לי בדם,ההרגשה מסחררת כמו האלכוהול שמבקר אצלי רבות בזמן האחרון. הוא זורם לי במחשבות, הולך סוב וסוב. אולי הוא שלי,ויתכן שגם לא. אתה זורם לי בדם כל רגע,כל שעה. תהיה שלי הפעם, נמאס לי מהתשובה לא. תהיה שלי כמו שאף אחד לא היה, כי בעצם לא היה, אבל  המשך...
1 תגובות
אוטופוטרט
14/02/2016 00:04
דון
הנה היא הולכת. הבחורה ללא הנשמה. הולכת קדימה ללא נשימה. אך נשמעים צעדיו בקצב אחיד, הוא לא מביט לאחור, לא עוצר לצלילי צעדיה בהערצה. הבחורה ללא הנשמה פוסעת. דמעה שעומדת על קצה העפעף מאיימת לזלוג. ולרגע היא רוצה שהיא תצא. ולרגע היא מאוכזבת מעצמה, היא לא תראה אהבה אמיתית. היא  המשך...
4 תגובות
שכחתי לנשום
16/02/2016 00:05
דון
ערפל בשמיים, שנכנס לי עמוק עמוק. הוא נראה לי כמו השטן. איך הוא מעיז לאהוב אותי. המלחמה הפנימית הזו בוערת בי. חשבתי שנעלם לי הכוח. שאני משוגעת. אין דרך לצאת מזה. החלטתי לנשום, נשימה. שאיפה. נשיפה. ובכל שאיפה הערפל נעלם. והכל יותר ברור. עוד נשיפה החוצה. אני מצליחה לנשום, סוף  המשך...
0 תגובות
קשה
19/02/2016 01:37
דון
אולי זה טוב? שהפעם אני לא בורחת שהפעם אני חווה משהו חדש מסקרן שגורם לי להרגיש פחד לא נורמאלי אולי זה טוב? שאני לא פועלת לפי הספר שאני כנראה קצת אחרת שאני מגלה שהכל ממש תקוע בראש ומגלה עד כמה שהראש מקשה עליי לעשות מה שאני רוצה אולי זו אני  המשך...
0 תגובות
מוזר
19/02/2016 19:30
דון
אין לי כוח לתאר אפילו את הרגשות שלי. אם בכלל הם קיימים. יש רק קווים של לחץ ואימה שהופכים את הגוף שלי מבפנים. אני כבר לא מסוגלת לחשוב, מתחילה ״אהבה״ חדשה בחיי. כלומר ראשונה יותר נכון. מה הפך אותי לכזו? אני כל כך רוצה שזה ייגמר, שזה כמו מבחן כזה  המשך...
7 תגובות
איך אני לא שם?
21/02/2016 19:05
דון
לא מצליחה להתאהב כבר מעבר לפעם השישית. אני יודעת שאני לא בקטע של נשים ואני לאט לאט מאבדת עיניין בגברים שבקשר רציף איתי. למה אני לא מצליחה להתאהב? משהו דפוק. אולי אני רק מתעסקת בתחושה במקום להרגיש אותה. שיחררתי את הלחץ הוא כבר לא קיים. יש לי את כל הסיבות  המשך...
0 תגובות
כבר לא
21/02/2016 20:27
דון
זה חדר פנימה שרף קצת.זו ההחלטה הראשונה שעשיתי שאי אפשר לחזור ממנה לאחור. הכאב נעים. אני כבר לא מתוייגת בליבי.אמנם חסרת ניסיון אנושי, אבל זה קצת שונה הרגשתי שזה צריך להיות רק שלי.אני לא מתחרטת.כשראיתי את הטיפות זולגות. הרגשתי כמו מזוכיסטית. זה נשפך החוצה. הקל עליי.בתולה אני לא.אולי ככה לא  המשך...
5 תגובות
כרגיל
25/02/2016 23:01
דון
ידעתי שיופיע עוד בהתחלה. ידעתי שאעצור בשיא, שאנקוט בכל צעד אפשרי להרחיק עד כדי כאב מצידו. אני מרוחקת רגשית לגמרי, הרי לא היה בנינו שם מגע. אני חושבת שהוא רואה בי הכל, הרגש שלו יוצא ממנו. כואב לי לפגוע בו אבל אני מודה בנורא מכל שזה נחמד להיות בצד השני  המשך...
0 תגובות
עוזבת אותך
27/02/2016 18:56
דון
היום הבנתי.היום אני כבר לא מבקשת.כבר לא מתפללת לאדם. נבחנתי. עברתי שיעור משמעותי. התפללתי לחוויה,ל״אהבה״. במקום פשוט לחוות.אתה מתוק אמיתי,לב גדול ושלם.אתה מלא באהבה,חיבוקים נפשיים ועומק נסתר.אתה טוב לב. אני לא מרגישה אלייך אהבה רומנטית, הלב שלי יוצא אלייך,הדמעות בעיניים שלך הרגו אותי אבל לא הצליחו לעצור את המילים שלי.  המשך...
2 תגובות
רק אני והשמיכה שלי
29/02/2016 00:37
דון
שוב מחשבות שדוהרות אל מימדים רחוקים אבל תמיד נגמרות במבט אל המיטה המסודרת והריקה הזו.שוב המחשבות על הבחור שימלא את החלל בצד הימני של המיטה.שוב כרית תפוחה.שוב אין קרב על השמיכה.שוב גב ריק מחיבוק.שוב לחי נקייה.שוב מלנכוליה.אולי חמי רודנר צודק, מלנכוליה היא לגמרי אהובי.יש לי איזה עיסוק בחסר שאני מודעת  המשך...
0 תגובות