על עצמי |
|
הגעתי למסקנה שאני צריכה לפרט על עצמי קצת יותר כדי שמי שיקרא את זה -אם בכלל ,יבין דבר או שניים.השם שלי בבלוג הוא שם בדוי.אני בת 17 בכיתה י״ב והורי גרושים .אני בחורה יפה ,גוף רזה אך סביר,ואני ילדה ללא הרבה אויבים,ילדה שמסתדרת עם כולם .מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית, ועשיתי הכל חוץ מעד הסוף.אני נחשבת ילדה טובה ואחראית , יש הסבורים שאני מלאת כישרון .אני חיה עפ מחשבות ותכנונים ולפי דעתי זה גם מה שדיי מפריע לי.קשה לכתוב את זה במילים ככ ברורות אבל החלום שלי הוא אהבה רצינית,תשוקה אמיתית ופתאום אני מבינה שזה אולי עוד הרפתקאה שאני רוצה לעבור.אני אספנית חוויות ורגשות.בחרתי לפתוח בלוג כדי להשקיט את המחשבות שמשגעות לי את הראש ואולי לקבל קצת תגובות, לדעת אם המחשבות האלו עוברות רק בראשי ולנסות להבין מהן הטעויות שלי , המטרה שלי היא בכל פעם לקלף ממני עוד קליפה ולכתוב את האמת בלי מעצורים.אשמח לתגובות ושאלות -אתגרו אותי .נועה שואף |
|
|
|
|
 | | שם בדוי בת | | 01/02/2015 23:02 |
היי נועה יש לך כתיבה מאד יפה, ניסוחים של בחורה בוגרת מאד. הדבר היחיד שעלה לי בראש שקראתי אותך, זה שאת צריכה להזהר. באינטרנט יש חארות וגם מחוץ לאינטרנט. בשביל לחוות תשוקה אמיתית אני ממליצה לך לחפש בחור בגילך נורמלי וטוב. אם את רוצה לחיות חיים ללא תכנונים, אני ממליצה לעשות את זה בתכנון אחד גדול. לפרוק מעל עצמך מעצורים מתוך "די נמאס לי להיות כזו ילדה טובה" זה המתכון הברור להזיק לעצמך. לעשות לעצמך רע שתתחרטי עליו. יותר ברור מזה לא יכולתי לומר. בהצלחה רבה ואם את נכשלת בתכנונים שלך (וכולנו נכשלים כל הזמן זו רק אשליה שאני מצליחים לעמוד בתכנון אחד לאחד.. נסי לעשות לעצמך רשימה ל24 שעות ותראי איך את סוטה ממנה) אז תתחילי מחדש. תודה ובהצלחה :) אני |
|
 | תודה על התגובה! אני רק רוצה להבהיר-אני לא מחפשת כאן אהבה באינטרנט, זה רק המקום שבו אני מספרת ופורקת |
|
 | היי נועה שם בדוי (: המגיבה שלפני כתבה לעניין וברצוני להוסיף נקודת מבט משלי. כל אדם שואף לדעת את עתידו-כמו לדעת מראש את תוצאת ההגרלה. זה כמובן מצב בלתי אפשרי מכיוון שאין באמת עתיד. 'עתיד' זה מצב עכשווי - מצב רגעי שקורה רק עכשיו, ומלבד זאת אין שום מציאות נוספת. זה אומר שכל מה שאנו עושים וחושבים כעת עם עצמנו במונחים "של אח"כ, של עוד מעט ושל מחר" -כל אלה הם מצבים היפוטטים בלתי רציונאלים אלא אשליה פנטזיונרית בלבד. ומה שנשאר לנו ביד זה ה-נטו/העיקר/התוכן/העכשיו/החוויה/ההתנסות/ההרגשה החד פעמית שלעולם, אבל לעולם לא תחזור שוב על עצמה-כמו הרגע הזה שלעולם לא יחזור על עצמו. כמו התחושה העכשווית, היחודית, שאת חשה/מרגישה/חווה בקמצוץ שנייה זו-זה כל מה שאת מקבלת מהחיים, ואלה אגב, החיים לא שלי ולא שלך וגם לא של אדם אחר-זו החוויה סובייקטיבית שרק את יודעת להרגיש ללא כל צורך במילים. נדמה שמילים יותר משבשות את טוהר החוויה מאשר תורמות להבנה. אני טוען שאין מה להבין אבל יש בהחלט מה לחוות בחיים (במסע המעלף והמאלף של הרפתקאה אינסופית שנצבעת בכל גווני האישיות שאנחנו ממציאים/אוהבים/שואפים וחולמים). מקווה שאותגרת (: |
|
|