היה לילה דיי ארור .
יצאתי לבר השכונתי לפגוש חברים .
התחיל במצב רוח של פריקת עצבים , פריקת תסכולים ורגעים אמיתיים מידי .
שתית לי כוסית שהפכה לעוד כוסית עד שהגיעה לשלושה עשר צייסרים , נדמה לי .
ומלבד טיפות של זיכרון אין לי שום דרך להבין מה הלך שם .
אני זוכרת בעיקר מצמוצים ,רגעים .
אני זוכרת שנישקתי אותו לפתע , שהגוף שלי לא הצליח להחזיק את עצמו , ובעיקר חוסר שליטה בכל מה שהולך סביבי .
הדימיון שלי תמיד מפותל , תשוקתי , נועז .
אך המציאות קשוחה ומחושבת .
הפעם פרצתי החוצה , הדימיון התערבב עם המציאות עד שהפך ללילה חסר מעצורים .
רציתי חוויה חדשה ומסעירה , אך לקחתי את הרצון הזה צעד אחד קדימה.
עוד מצמוץ והנה אני שוכבת בחדרי , עטופה בשמיכה וחיבוק בלבד , עירומה , לגמרי לגמרי עירומה .
היה משהו נעים ברגע הזה , להרגיש את ידו עוטפת אותי ואת כף ידו לוחצת על כתפי בנגיעות קטנות .
לחיצה , לחיצה , לחיצה .
הסתובבתי והנחתי את ראשי בתוכו והרגשתי כמו תינוקת שזקוקה לחום גופו כאוויר לנשימה.
ידעתי שרק ברגע שאפקח את עיניי , הדימיון יתמוסס והכל יהפוך להיות אמיתי שוב .
הבעיות יצוצו , המחשבות יתחילו ורק התפללתי לעוד רגע , עוד רגע קטן של שקט שם ,בין ידיו החמות , עוד רגע של שקט לפני שצריך לקבל החלטות , ועצמתי את עיניי חזק חזק , כמו ילד שמחכה שיעירו אותו ביום ההולדת וזה היה לי נעים .
הגיע הרגע שבו עליי להתוודות , להתעלות על הפחד ולקום .
לקום ולהתמודד עם מה שעשיתי , אך תקפה אותי שוב הסחרחורת ורצתי אל האסלה להקיא עוד את מה שלא הקאתי אמש .
הקיבה שלי הייתה כל כך ריקה עד שהרגשתי את המעיים שלי נאבקות בצורך להילחם במשקה שגרם לי לשיכחון הזה .
הבטתי במראה וראיתי סימן כחול סביב העין ,חוסר הידיעה הזה הורג אותי .
קמנו , והיה דיי בסדר , הקפצתי אותו הביתה , הרי הוא חבר לעבודה , חבר דיי צמוד בעבודה והיחסים חייבים להישאר במקומם .
לקחתי אחראיות .
ועכשיו ארבעה ימים לאחר מכן אני נתקפת חרדה מהמעשים , מהסביבה , ממה שאנשים יחשבו עליי.
וואלה בא לי לומר פאק איט, בא לי שבאמת אני לא אזרוק זין , בא לי לא לחשוב על איך לפעול .
לפחות אני לגמרי לא שבויה בקסמיו, זה היה נטו סקס .
זה הלקח שלי .
הקיצוניות שבי חייבת להיפסק .
אבל כרגע , אני לוקחת צעד אחורה. מההתהוללות , מהחוויות , וממלאת את עצמי בשקט נפשי .
תודה על החוויה , תודה על ההתמודדות עם עצמי , ומקווה שבקרוב אשוב לעצמי, לשקט שלי .
זה לא מתאים לי , חוסר שליטה מופרז בהחלט .והוא ,הוא בכלל לא מוצא חן בעיניי , אבל תמיד צצה לה המחשבה שלי , שנוזפת בי ;״רציתי לחוות נכון? אז זה המחיר מתוקה , התמודדי נא ״.
עוד לא התראינו מאז , רק דיברנו , אני בטוחה שהכל יהיה בסדר , אני מרגישה את זה וזה מה שחשוב.
|
;){kind=link}