נזכרתי למה הדף היה פורקן |
|
הבטחות מקיימים.
לא היה רגש, רק הרגל.
המילים נהיו קלות בפיך.
אוהב לפתע קל לומר,
אך ככל שמילותייך הופכות ברורות,
יש מסכה של ערפל בנינו,
כבר פחות שורף בלב וקל לי לנשום.
הפכנו מובנים,ידועים מראש,
יש בי בלבול אבל יודעת שהלב שלי איתך.
לא יודעת מתי ואם בכלל העיניים שלך יפקחו,
כאילו עד היום זיהית את צורת העלים בשלכת ואילו רציתי שהיום תראה את שורשי העלה נמתחים בו, שתכיר בכל פרט.
גם אם תקרא את תהומות ליבי,
את טיפות מחשבתי,
לא יודעת אם תבין.
אם תכיר לעומק,
כנראה שתקרא את המילה כפירושה בשפה העברית ולא כשפת פעימות ליבי.
|
|
|
|
|
;){kind=link}